Shvi'ite
Daf 7b
משנה: הַמְּדַייֵר אֶת שָׂדֵהוּ עוֹשֶׂה סַהַר לְבֵית סְאָתַיִם עוֹקֵר שָׁלֹשׁ רוּחוֹת וּמְשַׁייֵר אֶת הָאֶמְצָעִיוֹת נִמְצָא מְדַייֵר בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּית שְׁמוֹנַת סְאִין. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין מְשַׁייֵר מִמֶּנּוּ מִקְצָת מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וּמוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין.
Traduction
Celui qui (la 7e année) veut convertir son champ en pâturage, doit laisser établir un grillage (pour parquer les troupeaux), sur un espace de la contenance de 2 saa; lorsque ceci est rempli d’engrais, il détache 3 côtés du grillage, laisse celui du milieu (pour établir parallèlement un nouvel enclos de l’autre côté) et il se trouve ainsi avoir fermé un champ contenant 4 saa. R. Simon ben Gamliel dit que l’on peut agir de même pour un espace de 8 saa (en établissant encore l’enclos dans les autres directions). Mais si tout le champ ne contient que 4 saa, il faut laisser un petit espace libre pour l’apparence (pour que l’on ne paraisse pas engraisser le champ). Ensuite on emporte l’engrais du pâturage dans son champ, selon l’usage habituel pour le fumier (78)C'est-à-dire dans un champ de la contenance d'un saa, l'on peut élever 3 monceaux de fumier..
Pnei Moshe non traduit
מתני' המדייר את שדהו. לשון דיר הוא הרוצה לעשות דיר של צאן בשדהו בשביעית:
עושה סחר. היקף מחיצה ובנסחת המשניות סהר והיינו הך:
לבית סאתיים. למקום המחזיק בית סאתים והוא מאה על חמישים ומכניס את הצאן לתוך ההיקף ולאחר שנתמלא המקום זבל מדיר הצאן עוקר הוא ג' הרוחות של המחיצה כדי שיכניס הצאן לצד האחר של אותה המחיצה שמניחה ברוח הרביעית וזו היא שאמרו ומניח את הרוח האמצעית שמצד האחר עושה ג''כ הדיר למקום בית סאתים והיא אמצעית בין שתי הדירים ונמצא מדייר בתוך שדהו בית ארבעת סאין אבל לא יותר שלא יהא נראה שמזבל כל השדה:
רשב''ג אומר בית שמונת סאין. שכשם שהוא חוזר ועושה מצד האחד בית סאתים כך הוא עושה מכל ג' הצדדים אחרים ונמצא מדייר עוד בית ח' סאין חוץ מן האמצעית שהוא הסהר הראשון ואין הלכה כרשב''ג:
היתה כל שדהו בית ארבעת סאין. לא ידייר כולה אלא משייר ממנה מקצת מפני מראית העין שלא יאמרו זיבל זה כל שדהו בשביעית ויהיו הכל יודעין שהצאן הטילה בה זבל ונדיירה:
ומוציא מן הסהר. הך סיפא מילתא באנפי נפשה היא. דקמ''ל דכשם שמוציא הוא מחצירו כדרך המזבלין כמו ששנינו בריש הפרק כך מותר להוציא הזבל מתוך סהר הצאן ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין דמהו דתימא דכשמוציא מן הסהר והוא מקום שאינן מקפידין לפנות הזבל בכל פעם כדרך שמפנין מהחצר א''כ נראה כמו שזה מוציא כדי לזבל שדהו הלכך קמ''ל דאף מן הסהר מותר אם הוא עושה האשפות כדרך המזבלין. א''נ איפכא משום דאיכא צד קולא בסהר יותר מבחצר כדמפרשי' בגמ' וה''א דאף קודם הזמן שנשנה לעיל מותר קמ''ל דדין הסהר כמו דין החצר:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְוצָה תִזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. נִיטַּייְבָה אוֹ שֶׁנִּידַּייְרָה לֹא תִזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כֵּינִי מַתְנִיתָא הָרוֹצֶה לְהַעֲמִיד צֹאן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ עוֹשֶׂה סַהַר בֵּית סְאָתַיִם.
Traduction
. Il est dit plus loin (4, 2): ''Si la 7e année on a enlevé les chardons d’un champ, on peut l’ensemencer la 8e (quoiqu’il fut préparé d’avance); mais on ne peut pas y semer à ce moment si on l’a amélioré (par une seconde culture), ou si l’on y a fait paître des troupeaux''; ceci semble dire qu’il est interdit la 7e année d’y faire paître des troupeaux; et pourtant notre Mishna le permet? -En effet, répondit R. Yona, c’est permis ici parce qu’il s’agit d’une installation provisoire des troupeaux aux champs (faute d’autre place); on établit alors un grillage pour les parquer, sur un espace de la contenance de deux saas.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ותמן תנינן. לקמן (בפ''ד) שדה שנתקווצה שניטלו הקוצים ממנה בשביעית תזרע במוצאי שביעית ואם נידיירה לא תזרע ואיך מתיר הוא כאן לדייר לכתחלה בשביעית ומשני ר' יונה כיני מתניתא הרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו עושה סהר בית סאתים כלומר דהכין מפרשינן דוודאי לדייר כל שדהו אסור בשביעית והרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו כדי שתזדבל עושה סהר לבית סאתים ולא יותר שיהיה הכל בית ד' סאין וכדקתני לקמן במתני' והאי מתני' דפרק ד' לקמן מיירי שנידיירה כל השדה דהוי כמזבל כל שדהו בשביעית וזהו שאסור ולפיכך קנסו חכמים שלא תזרע במוצאי שביעית:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין 7b בְּעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִכְּשִׁיעוּר. אֲבָל בִּכְשִׁיעוּר בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת מוּתָּר בְּמָקוֹם אֶחָד לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Traduction
Quant aux rabbins qui exigent une place distinctive, soit une profondeur, soit une élévation de 3 palmes, ils parlent du cas où l’on a dépassé la mesure de 30 paniers: mais, si elle était maintenue, aussi bien que le transport est permis en 3 monceaux, il le serait à plus raison pour un seul monceau
Pnei Moshe non traduit
וחכמים אוסרין. ומפרש לה דדוקא בעושה יותר מכשיעור כלומר יותר מכשיעור ג' אשפות שאמרו שהוא עושה ד' לבית סאה אבל בכשיעור ג' אשפות והוא עושה אותן במקום אחד פשיטא דמותר דהשתא בג' מקומות וכו' כדפרישית במתני':
בַּכֹּל עוֹשִׂין סִיהָרִין בְּמַחֲצָלוֹת. וּבְקַשׁ וּבָאֲבָנִים. אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה.
Traduction
On peut se servir de n’importe quoi pour ériger ces grillages, soit de lattes, soit de paille, soit de pierres, ou même de 3 cordes tendues l’une au-dessus de l’autre horizontalement,
Pnei Moshe non traduit
בכל עושין סהרין וכו'. תוספתא היא (בפ''ב):
אפי' ג' חבלים זה למעלה מזה. ומסיים בתוספתא ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג''ט כדי שיכנס הגדי ומשום שבת הוא דנשנה כדמיירי ג''כ בסיפא מענין שבתות ויו''ט וצריך שתהא מחיצה מעלייתא וכהאי דתנן (בפ''ק דעירובין) גבי שיירא שחנתה בבקעה מקיפין בג' חבלים זה למעלה מזה וכו' ומפני שהוא עושה תשמישו שם. וחסר כאן בהעתקה והאי ובלבד שלא יהא בין סהר וכו' דכתוב כאן מילתא אחריתא היא וה''ג בתוספתא עוקר מסהר זה ונותן לתוך סהר אחר ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמנה ד''ר דוסתאי בר' יהודה ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר''א בית סאתים ובית סאתים זו חולב וגוזז לתוכה ומכניס ומוציא דרך עליה. כלומר דלת''ק כשעוקר את הצאן מסהר זה ליתנם לתוך סהר אחר צריך שלא יהא בין זה לזה כמלא בית ח' סאין משום דסבירא ליה כרבן שמעון ב''ג דבמקום הסהר מותר לעשותו בית שמנה סאין ועושה הוא סהר אצל הסהר הראשון אבל כשיש בין זה לזה כמלא סהר נראה שהוא רוצה לדייר כל השדה ואסור ולדברי ר''א דס''ל כת''ק דמתני' דמקום הסהר הוא בית סאתים ועוקר הסהר ונותנו למקום אחר ובלבד שלא יהא בין זה לזה יותר מבית סאתים וכדפרישית תמן ואותו המקום שהוא בין סהר לסהר חולב בו וכו' ומעביר את הצאן מסהר לסהר דרך עליה ואינו חושש שלא יהא נראה כאילו גם המקום הזה הוא סהר ונמצא מוסיף הוא על שיעור הסהר הלכך קא משמע לן דמכיון שאינו אלא דרך אקראי בעלמא לחלוב בו ולגזוז הצאן ולהעביר דרך עליה מותר:
פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. בְּשֶׁהָיָה לֹו דָבָר מוּעָט בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ בִשְׁבִיעִית הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ. מִשֶּׁפָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְרִבִּי לָֽעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה. שֶׁמָּא יִמָּצֵא לוֹ זֶבֶל וְנִמְצָא מֲזַבֵּל אֶת אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. פָּתַר לָהּ פָּתָר חוֹרָן כְּשֶׁהָיָה לוֹ דָבָר מוּעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שְׁבִיעִית וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ בִשְׁבִיעִית הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ. מִשֶּׁפָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שֶׁמָּא לֹא יִמָּצֵא לֹו זֶבֶל וְנִמְצָא מֲזַבֵּל אֶת אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וְלֹא כְבָר הוּא מְזוּבָּל מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן עַד שֶׁיּוֹצִיא עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת כְּאַחַת. וְלֵית לְרַבָּנִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָמַר רִבִּי אִידִי דְּחוּטְרָא סַלּוֹ וּמַגְרֵיפוֹ מוֹכִיחִין עָלָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַשְׁפָּה.
Traduction
– On a interprété cette discussion de 2 manières (74)Même série, (Moed Qatan 1, 1) ( 80a).: 1° Lorsqu’il a déjà un peu de fumier dans son champ la 7e année (75)Voir Mishna (Baba Metsia 5, 6)., il peut toujours en ajouter selon les sages, lorsque les laboureurs on cessé d’ordinaire leurs travaux; mais selon R. Eliézer ben Azaria, c’est interdit, car, dit-il, il se peut que l’on n’ait plus de fumier à y ajouter, et, vu la petite quantité, l’on n’aurait fait que poser l’engrais utile à ce champ. 2° Voici l’autre explication: si l’on a dans sa maison un peu de fumier restant de la 6e année, et que, la 7e année, on veut le porter aux champs, on peut toujours en ajouter à partir du moment où le labourage cesse aux champs; selon R. Eliézer ben Azariah, c’est interdit, de crainte, dit-il, que l’on ne trouve pas de fumier à ajouter, et en ce cas l’on n’aurait fait que poser l’engrais utile à ce champ. -Mais comment éprouver cette crainte? Le champ n’était-il pas déjà fumé auparavant? -R. Aba, ou R. Jérémie, ou R. Aboun bar Hiya, répond au nom de R. Aba bar Mamal que l’on craint l’apparence du mal (tout le monde ne sachant pas que le champ est déjà fumé), crainte qui s’annule lorsque l’on transporte dix paniers à la fois. -Mais est-ce que les autres sages ne se préoccupent pas de cette considération? -Non, dit R. Idi de Houtra, parce que la pelle et la fourche que l’on tient en mains pour le transport démontrent qu’il s’agit d’un grand monceau.
Pnei Moshe non traduit
פתר לה תרין פתרין. אהיה לו דבר מועט קאי דיכול אתה לפתור זה בתרין פתרין הפתרא הא' דה''ק בשהיה לו דבר מועט מונח בתוך שדהו בשביעית שכבר הוציא מערב שביעית וקאמר הת''ק הרי זה מוסיף עליו מעט מעט והולך משפסקו וכו' דליכא למיחש למידי וראב''ע אוסר להוסיף עליו בשביעית מעט מעט שמא לא ימצא לו זבל עד שיהא בו לעשות האשפות כשיעור ונמצא מזבל הוא אותו מקום שהוסיף עליו בתחלה בשביעית:
פתר לה. ויכול אתה לפתור בה פתרא אחרינא דבשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ערב שביעית ולא הוציאו לשדה ועכשיו מבקש להוציאו לת''ק מוסיף עליו והולך וראב''ע אוסר שמא לא ימצא וכו':
ולא כבר מזובל הוא מערב שביעית. אפתרא קמייתא פריך דאם בשהיה לו דבר מועט בתוך שדהו בשביעית א''כ נתנו לשם מערב שביעית וכבר הוא מזובל שדהו ואמאי אוסר ראב''ע להוסיף עליו:
מפני מראית העין. שהרואין אותו מוציא פחות מכשיעור יאמרו לזבל שדהו הוא מוציא שאין הכל יודעין שכבר מזובל הוא מערב שביעית ועד שיוציא עשר משפלות כאחת שהוא שיעור אשפה:
ולית לרבנן מפני מראית העין. בתמיה:
דחוטרא. ממקום חוטרא:
סלו ומגריפו. שמוציא עמו מוכיחין עליו שלעשות אשפה היא מכוין כדרך העושין אשפה גורפין את הזבל במגריפה אל מקום אחד ומחליקין האשפה במוט ובמקל וישאהו במוט ת''י באשכולא. וגרסינן להאי סוגיא מן פתר לה תרין פתרין עד סוף הלכה לקמן בפ''ק דמ''ק (בהלכה ב') וגי' דהכא עיקרית הוא:
רִבִי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר אִילֵּין שְׁמוּעָתָא דְּהָכָא דְּתַנִּינָן. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בַתְּחִילָּה בְּמוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר אֶת צְדָדֵיהָ לִזְרִיעָה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר מָאן דְּאָמַר תַּמָּן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן וְהָכָא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. מָאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר אֶת צְדָדֵיהָ לִזְרִיעָה הָכָא מַי אִית לָךְ לְמֵימַר. לֵית לָךְ אֶלָּא כְּהָדָא שֶׁמָּא לֹא יִמָּצֵא לוֹ זֶבֶל וְנִמְצָא מֲזַבֵּל אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. חָפַר לַעֲשׂוֹת אַמָּה שֶׁל בִּנְייַן. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר מָאן דְּאָמַר תַּמָּן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן וְהָכָא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וּמָאן דְּאָמַר תַּמָּן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר צְדָדֵיהָ לִזְרִיעָה הֲרֵי אֵינוֹ מַכְשִׁיר צְדָדֶיהֵ לִזְרִיעָה. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָיָה לוֹ שָׁם סִיד אוֹ צְרוֹרוֹת אוֹ אֲבָנִים אוֹ גִיפְּסוֹס מוּתָּר.
Traduction
R. Yossé bar R. Aboun dit: cette double interprétation que l’on vient d’exposer ici est conforme à celle qui est donnée ailleurs (76)Mishna (Moed Qatan 1, 1).; car on a enseigné que, selon R. Eliezer ben Azaria, on ne doit pas commencer à creuser une rigole pour l’eau des champs ni aux jours de demi-fête, ni la 7e année. Selon R. Zeira, le motif de la défense est qu’en creusant la rigole et en rejetant de la terre malléable, on rend les bords aptes à recevoir la semence (77)Comp. Même série, Shabat 7, 2 ( 10a).. Selon R. Jérémie, ou R. Aboun bar R. Hiya au nom de R. Aba bar Mamal, c’est interdit à cause de l’apparence de mal (on semble se livrer alors à l’agriculture). On a cru pouvoir supposer que celui qui admet ici la crainte d’apparence du mal est aussi celui qui l’admet à l’égard de notre Mishna; et celui qui a recours à l’autre raison, de rendre les bords de la rigole aptes à recevoir la semence, ne saurait correspondre ici qu’à la crainte émise de n’avoir plus de fumier à ajouter, et il se trouverait que l’on fume le champ à ce moment. -Quelle différence y a-t-il entre ces deux explications? -Il y en a une au cas où l’on creuse le champ pour y poser les fondements d’une construction; or, en ce cas comme dans l’autre, on conçoit que l’on éprouve la crainte d’apparence du mal; mais, si le motif d’interdiction de creuser une rigole est d’éviter que l’on ne rende les bords aptes aux semailles, cette raison n’est pas applicable à la construction. Toutefois, tous reconnaissent que s’il y a dans le ravin de la chaux, ou des cailloux, ou des pierres, ou du plâtre guyo'' on peut les retirer.
Pnei Moshe non traduit
אילין שמועתא דהכא דתנינן וכו'. כלומר מהשמועות שנאמרו כאן אליבא דראב''ע הולכין הן למאי דתנינן במ''ק שם ראב''ע אומר אין עושין את האמה והיא החריץ שעושין סביב השדה להיות המים נמשכין בו ומשדה לשדה וסתמו רחבו אמה ועומקו אמה לכך קרוי אמה ואין עושין אותה במועד בתחלה אם לא היתה שם מקודם משום טירחא:
ובשביעית. ופליגי בטעמא דשביעית:
מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. שע''י שרוצה שתתקיים החפירה הוא מתקן ומחזיק הצדדין שלא יפול העפר לתוכה וע''י כך מכשיר את הצדדין לזריעה והרי הוא עושה עבודת הארץ בשביעית:
מפני מראית העין. כלומר שהחפירה גופה אסורה בלאו הכי מפני מראית העין שנראה כחופר את הקרקע בשביעית:
הוון בעי מימר. השתא מפרש לה להא דקאמר ר' יוסי בר בון דאילין שמועתא דהכא למאי דתנינן תמן הן כהאי דהוין בני ישיבה בעי מימר דלמ''ד תמן מפני מראית העין ניחא דה''נ כן כדמשנינן לעיל אליבא דראב''ע ולשיטתיה הוא דאזיל אבל למ''ד תמן מפני שמכשיר את הצדדין ולזריעה ואינו חושש משום מראית העין א''כ הכא מאי אית לך למימר ומ''ט דראב''ע דאוסר להוסיף בשהיה לו כבר דבר מועט:
לית לך אלא כהדא וכו'. כלומר ע''כ אין לנו טעם אחר אליביה כי אם כהאי דאמרינן לעיל שמא לא ימצא לו זבל וכו' ואע''ג דכבר הוא מזובל מערב שביעית כדמקשינן לעיל מ''מ כל זמן שמוציא מעט מעט אינו מניחו במקום שיש שם זבל לפי שאין לו לעשות שיעור אשפה אלא מניחו בשדה אצל הזבל שישנו שם ונמצא מזבל אותו המקום שהניחו לשם:
מה נפק מביניהון. ומהדר הש''ס לפרש מאי בינייהו דהני מ''ד לטעמיה דראב''ע גבי אין עושין את האמה בשביעית:
חפר לעשות אמה של בניין. איכא בינייהו שחפר ועושה הצדדין של אמה בבנין עצים ואבנים לחזקן וכהאי דהוון בני הישיבה בעי מימר דלמ''ד תמן כלומר בסתם אמה דאסור מפני מראית העין הכא נמי אסור דהא מיהת חופר הוא בקרקע ובשעת חפירה אית ביה מפני מראית העין אבל למ''ד דבאמה בעלמא אית בה טעמא מפני שהוא מכשיר את הצדדים לזריעה ואינו חושש למראית עין א''כ באמה של בנין הרי אינו מכשיר צדדיה לזריעה דאינו ראוי לזרוע שם ומותר:
הכל מודים. בין ראב''ע וחכמים דפליגי התם באמה בשביעית מודין הן שאם היה לו שם במקום שחופר את האמה סיד או צרורות או אבנים או גופסיד מותר וזה ג''כ לתרווייהו דהני מ''ד אליבא דראב''ע דאין המקום הזה ראוי לזריעה ולית ביה ג''כ מפני מראית העין כחופר קרקע בשביעית לעבודת השדה שאין המקום ראוי לכך:
Shvi'ite
Daf 8a
משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם מַחְצֵב בִּתְחִילָּה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שָׁלֹשׁ מוֹרְבִיּוֹת שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ עַל רוּם שָׁלֹשׁ שִׁיעוּרִין עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲבָנִים. גֶּדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר אֲבָנִים שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּֽטְלוּ. שִׁיעוּר גֶּדֶר עֲשָׂרָה טְפָחִים פָּחוֹת מִכֵּן מַחְצֵב וְגוֹמְמוֹ עַד פָּחוֹת מִן הָאָרֶץ טֶפַח. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל.
Traduction
On ne doit pas (en cette année ouvrir une carrière dans son champ (on semble le cultiver), à moins qu’il y ait déjà une ouverture de 3 tranchées carrées, ayant 3 coudées en longueur, largeur et épaisseur, représentant ensemble 27 pierres de taille (d’une coudée cubique chacune). Si un mur (dans un champ) se compose de dix pierres, formant chacune la charge de 2 hommes, on peut les enlever (83)Cela n'a pas l'apparence d'un travail agricole.. Ce mur doit avoir pour mesure 10 palmes de hauteur. S’il est moindre (84)S'il est moins haut, ou s'il y a moins de pierres, ou si elles sont moins lourdres., on peut le tailler et le renverser, jusqu’à ce qu’il en reste près d’un palme au-dessus du niveau de la terre (85)Afin qu'il soit impossible d'ensemencer cette partie.. Dans quel cas tout cela a-t-il lieu? lorsqu’il s’agit de son propre champ; mais du champ d’un voisin, on peut prendre autant que l’on veut (l’apparence de labourage disparaît). En outre, cela est dit lorsque le travail d’extraction n’a pas été commencé à la veille de la 7e année; mais, au cas contraire, on peut en prendre autant que l’on veut (il n’y a plus de soupçon injuste).
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יפתח אדם מחצב בתחלה לתוך שדהו. בשביעית והוא מקום שחוצבין ממנו אבנים לבנין אין פותחין אותו בתחלה שלא יאמרו לתקן שדהו הוא מתכוין ומסיר את האבנים ולא להוציאן לבנין:
עד שיהו בו. במקום הזה מקודם שביעית:
שלש מרביות. והן שורות של אבנים:
שהן ג' על ג' על רום ג'. כלומר שבכל שורה ושורה יהיו ג' על ג' אבנים זע''ז וכל אבן ואבן הוא אמה על אמה ברום אמה נמצא בכל שורה תשעה אבנים ותהיה השורה ג' אמות אורך על ג' אמות רוחב ברום ג' אמות ונמצא בכל הג' שורות הן כ''ז אבנים:
גדר שיש בו עשרה אבנים של משוי שנים שנים. שכל אחת היא משאוי. של שני בנ''א הרי אלו ינטלו שהרואה יודע שהגדולות כאלה לצורך אבנים הוא נוטל ולא מיתחזי כמפנה המקום לעשותו שדה ומתוך שהותר לו ליטול אלו נוטל את כל האבנים שבגדר:
פחות מכאן. שהיה הגדר פחות מי''ט. או שהיו פחות מעשר אבנים או שהיו האבנים קטנות ממשוי שנים שנים:
מחצב וגוממו. ונוטל ממנו עד פחות מהארץ טפח. כלומר שהטפח הסמוך לארץ יניח כדי שלא יהא ראוי המקום לזריעה:
בד''א מתוך שלו. דאז צריך שלא יהא נראה כרוצה לתקן שדהו אבל מתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול וכן דוקא בזמן שלא התחיל לפנות מערב שביעית אבל אם התחיל בו מערב שביעית נוטל מה שהוא רוצה ועד סמוך לארץ דמכיון שהתחיל מקודם לא מיחזי כמתקן שדהו בשביעית:
הלכה: הֵיךְ עֲבִידָא תְּלָתָא זִימְנִין מִן תֵּשַׁע תִּשְׁעָה זִימְנִין מִן תְּלָת עֶשְׂרִין וְשֶׁבַע.
Traduction
Comment arrive-t-on à ce chiffre? par la supputation 3 x 3 x 3 = 27.
Pnei Moshe non traduit
גמ' היך עבידא. הא דקתני שהם ג' על ג' מפרש:
תלתא זימנין מן תשע תשע זימנין מן תלת. כלומר שבכל שורה ושורה עושה ג''פ של ג' אבנים זו על זו היינו דקאמר מן תשע תשע זימנין שבכל שורה יש תשעה אבנים אבל אין התשעה מסודרות זו אצל זו באורך תשעה דא''כ תלתא זימנין מן תשע תשע מיבעי ליה למימר אלא שהן מונחות ג' ג' ועל גבי ג' שבתחלה מסדר ג' שורות של ג' אבנים זו אצל זו והן פעם אחת תשעה וחוזר ומניח עליהן ג' על ג' אבנים והן שני פעמים תשעה וחוזר ומניח עוד ג' של ג' אבנים עליהן והרי הן ג''פ של תשע תשע פעמים:
מן תלת. וזהו כדאמרן שבכל פעם של תשעה יש ג' של ג' שהן בין הכל עשרין ושבע והשתא מדויק ג''כ לישנא דמתני' ג' מורביות ובכל מורביה ג' של ג' ונמצא שכשהן מונחות כולן זו על זו יש בהן ג' אמות אורך וג' אמות רוחב וברום ג' אמות לפי שכל אבן ואבן אמה אורך ואמה רוחב וברום אמה אחת כדפרישית במתני':
תַּנֵי מַחְצֵב שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ וּפָתַח בּוֹ חֲבֵירוֹ בְּהֵתֵיר מוּתָּר. וְאִם הָֽיְתָה רֵיקָה אָסוּר.
Traduction
On a enseigné: s’il y a une carrière entre le champ de l’un et celui de son voisin, et que celui-ci l’a ouverte dans des conditions permises (soit la 6e année, soit par l’ouverture de 27 pierres), il est permis de s’en servir même en cette 7e année; mais si elle est vide du côté du voisin (que celui-ci n’a plus rien à en extraire), il est interdit de l’ouvrir.
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא:
מחצב של אבנים שבינו לבין גבול חבירו ופתח בו חבירו בהיתר קודם שביעית מותר לכאו''א מהם ליטול ממנו בשביעית:
ואם היתה. אותה המחצב ריקה שאין בה אבנים שפתח לחצוב משם קודם שביעית אסור:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֶא בֵּין סַהַר לְסַהַר 8a כִּמְלוֹא סַהַר. אוֹתוֹ הַמָּקוֹם חוֹלֵב בּוֹ. גּוֹזֵז בּוֹ וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַצֹּאן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ.
Traduction
à condition qu’entre un grillage et l’autre, il n’y ait pas un espace égal au grillage même. Dans l’intervalle on amène le bétail, soit pour traire le lait, soit pour la tonte, et il sert enfin de passage pour faire entrer et sortir les troupeaux.
תַּמָּן תַּנִינָן הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא הַגִּזְרָה הַגּוֹבְלִית בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא הָדָא אָֽמְרָה זֶה שֶׁהוּא מְקַבֵּל נִדְבָּךְ מֵחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן וּבְמָה אָֽמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלֹשָׁה נִדְבָּכִין שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. וְלָמָּה תַנִינָן נִדְבָּכִין לְמִדַּת הַדִּין.
Traduction
On a enseigné ailleurs (81)Mishna (Ohalot 14, 1).: ''le prolongement du toit propage l’impureté, quelque petit qu’il soit; mais, pour la gargouille et le grenier, il faut que l’espace ouvert le soit au moins d’un palme''. Ceci prouve, ajoute R. Hiya bar Aba, que celui qui accepte de son prochain la mission de construire une muraille doit laisser pour l’emplacement un espace libre de 4 palmes. En effet, dit R. Yossé, la fin de la Mishna précitée l’indique: le prolongement du toit communique l’impureté malgré son exiguïté, à la seule condition qu’il ne soit pas élevé au-dessus de la porte à plus de trois constructions (82)C'est sans doute de ce terme que dérive le mot arabe figurant p.351 selon Fleischer au Wörterbuch Lévy, 2, 569b., ayant chacune 4 palmes, soit un total de 12 palmes. Et pourquoi parle-t- on de ces constructions? (il suffirait de dire qu’il faut 12 palmes). C’est pour enseigner quelle hauteur elles doivent avoir.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. (בריש פי''ד דאהלות) הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא כדמפרש התם במתני' איזהו הזיז שפניו למטה כלומר שהזיז הזה היוצא מן פתח הבית כפוף למטה לארץ ואז שיעורו להביא את הטומאה להבית בכל שהוא ואם פניו למעלה זהו נקרא הגיזרה או הגיבלית ואינו מביא את הטומאה אלא בפותח טפח ומסיים שם במתני' ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהם שנים עשר טפח וכלומר שגם בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג''כ הדין כן ובלבד שלא יהא גבוה מעל גבי הארץ אלא עד י''ב טפח ולא יותר אבל אם הוא גבוה מעל הארץ יותר מכאן אינו מביא את הטומאה אלא בפותח טפח:
הדא אמרה זה שהוא מקבל נדבך מחבירו. שהוא מקבל עליו לעשות נדבך לחבירו והוא שורה של אבנים צריך לעשות לו שיהא הנדבך ארבעה י''ט שהוא כדי מקום חשוב דהא קחשיב במתני' ג' נדבכים שהן י''ב טפחים וזהו ד''ט לכל נדבך ולמד ר' חייא בר בא לענין מקח וממכר מהמתני' דקתני לענין שיעור גבי טומאה:
מתניתא אמרה כן כלומר דר' יוסי מחזק דברי ר' חייא בר בא שלא תקשה מנין לנו ללמוד דין ממון מדין טומאה וקאמר דמלישנא דהאי מתני' שמענו כן דקתני ובמה אמרו וכו'. כדפרישית ולמה תנינן נדבכין לא הוי ליה למיתני אלא בגבוה י''ב טפחים ומאי קמ''ל בשיעורא דנדבכין אלא למדת הדין כלומר להשמיענו אגב דגם לענין דין ממון הוא כן דסתם נדבך שיעורו בגובה ד''ט:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר אִם רָצָה תוֹקֵעַ אֵת הַיָּתֵד בָּאָרֶץ וְעוֹשֶׂה סְהָרִין אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ שֶׁל שְׁמוֹנַת סְאִין.
Traduction
On a enseigné: Selon R. Simon ben Eleazar, on peut à volonté enfoncer des pieux en terre autour du champ et établir ainsi des parcs de 8 saas autour des 4 côtés du champ (soit 2 saas de toutes parts).
Pnei Moshe non traduit
תני רשב''א אומר וכו'. כל זה הוא בתוספתא שם בסוף הפרק עד תני השוכר את הצאן:
אם רצה. שלא להקיף המקום במחיצה תוקע את היתד בארץ ועושה בהיקף ד' סהרין בד' הרוחות של שמנת סאין. ובתוספתא לא גריס אלא סתם ד' סהרין מד' רוחותיה. ולפי גי' דהכא רשב''א כרשב''ג ס''ל דמקום הסהר הוא בית ת' סאין:
אֵין מְדַייְרִין לֹא בְשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲפִילוּ בְטוֹבָה וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהוֹשִׁיב שׁוֹמֵר וְלֹא לְנָעֵר אֶת הַצֹּאן וְאִם בָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן אֵין מְסַייְעִין אוֹתָן. וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בְשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים הוּא רַשַּׁאי לְהוֹשִׁיב שׁוֹמֵר וּלְנָעֵר אֶת הַצֹּאן. וְאִם בָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן מְסַייְעִין אוֹתָן. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת מְדַייְרִין בְּטוֹבָה. וּבְיוֹם טוֹב בִּמְזוֹנוֹת. וּבְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲפִילוּ בְשָׂכָר.
Traduction
On ne doit pas envoyer le bétail en pâturage ni le Shabat, ni aux jours de fête, ni aux jours de demi-fête (79)Babli, Moed Qatan 12a., ni même en laissant au pasteur (pour tout salaire) le profit qui en naîtra; il n’est pas permis non plus en ces jours de préposer un gardien, ni de déplacer le troupeau, et si les animaux sont sortis spontanément, on ne les aide pas pour revenir. Si le gardien est rétribué par période, soit à la semaine, soit au mois, il lui est permis d’exercer sa surveillance en ce jour, de faire sortir les troupeaux, ou de les ramener s’ils sont sortis spontanément. On a enseigné que, selon R. Simon ben Gamliel, il est permis de laisser parquer les troupeaux, en abandonnant au pasteur pour cette peine la plus value du sol; aux jours de fête, c’est permis en payant le pasteur par de la nourriture; enfin, aux jours de fête, on lui donne pour cela un salaire.
Pnei Moshe non traduit
אין מדיירין לא בשבתות וכו'. אין מכניסין את הבהמות בשדה כדי שיוציאו זבל שתזדבל השדה:
אפי' בטובה. אדלמטה קאי וכך כתוב בתוספתא אפי' בטובה אם באו מאליהם אין מסייעין אותן כלומר אם של עכו''ם הן ואפילו באו מאליהם אין מסייעין אותם להסיען ממקום למקום כדי שתזדבל כל השדה ואפי' בהחזקת טובה בעלמא ואין העכו''ם נותנין להם כלום אסור:
ואין רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן. כך הוא בתוספתא. כלומר שלא יושיב שומר שינער את הצאן ממקום למקום כדי שיוציאו זבל על פני השדה:
ואם היו עושין עמו בשבתות וביו''ט. כלומר אם היה ישראל זה שכיר שבת או חודש או לשנה של העכו''ם כדי לשמור צאנו רשאי הוא להושיב שומר ולנער את הצאן דזהו בהבלעה ומותר להת''ק:
תני רשב''ג וכו'. בשבת דוקא בחנם אלא בהחזקת טובה בעלמא וביו''ט מותר בשביל מזונות שנותן לו העכו''ם ובחולו של מועד מותר בשכר:
תַּנֵּי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַצֹּאן אָסוּר לְנָעֲרָהּ. מַהוּ לְנָעֲרָהּ מוֹלִיכָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָדָא אָֽמְרָה בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לִזְמַן מוּעָט. אֲבָל בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לִזְמַן מְרוּבָּה מוּתָּר. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן אָסוּר.
Traduction
– On a enseigné: celui qui loue les bestiaux (pour le fumier) ne doit pas les contraindre à produire le plus de fumier possible en les forçant à marcher beaucoup. Ceci se rapporte au cas où on les a loués pour une courte durée (afin que le propriétaire ne perde pas tout le revenu de ses bestiaux); mais, lorsqu’ils sont loués pour un long espace de temps, c’est permis, à l’exception du dernier jour.
Pnei Moshe non traduit
תני השוכר את הצאן. מחבירו לחלוב או לגזוז אסור לנערה. כדמפרש מהו לנערה מוליכה ממקום למקום כדי שתטיל את כל הזבל מפני שמפסיד להמשכיר וכדמסיק ואזיל הדא אמרה דוקא בששכרה לזמן מועט על יום או יומים ואח''כ מחזירה להבעלים ונמצא שמפסיד אותו אם מנערה אבל אם השכירו לזמן מרובה נתרצה המשכיר בזה דכל אותו הזמן יהיה הזבל של שומר ומותר לנערה:
אותו היום האחרון. של זמן השכירות ומחזירה להמשכיר אסור לנערה דעכשו מפסידו:
רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב נַחְמָּן בַּר יַעֲקֹב הָהֵן דַּאֲזַל לֵיהּ לְצוֹרְכָה וְלָא מִתְעֲנֵי ייֵזִיל מִן אָתָר לְאָתָר וְהוּא מִתְעֲנֵי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּן חַפְרִיתָה עִיקָּר טָב לִמְעֵיהּ.
Traduction
A ce propos, R. Houna dit au nom de R. Nahman ben Jacob: si quelqu’un éprouve un besoin qu’il ne peut satisfaire, il fera bien de marcher en long et en large, et la selle lui deviendra facile. Rav au nom de Mar-Oukban recommandait en ce cas de manger d’un certaine racine de plante digestive (80)''Ce ne saurait être la pomme de terre, selon le Arukh, édit. Landau; est-ce le raifort? Selon J. Lévy: Grummet.'', propice aux intestins.
Pnei Moshe non traduit
ההן דאזיל ליה לצורכה ולא מתעני. מי שהולך לעשות צרכיו ולא נפתח מעיינו ואינו יכול להפנות ילך ממקום למקום שמתוך שהוא מרבה בהליכה נפתח מעיינו. ואיידי דאיירי במנער הצאן ממקום למקום נקט להא:
חפריתה. הוא מין ירק מהשחת ודוגמתו בפ''ו דיבמות (דף ס''ג) מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה:
עיקר טב למעייה. זהו עיקר ותרופה לפתוח המעיים של בן אדם:
רִבִּי חִייָא בַּר בָּא שָׁאַל עַד שֶׁלֹּא פָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לְהוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְלִיתֵּן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין.
Traduction
R. Hiya bar Aba demanda: est-il permis, avant la cessation habituelle des travaux d’agriculture, de faire sortir les troupeaux du parc et de les faire paître dans le champ, comme l’on agit d’ordinaire lorsqu’on veut le fumer? (la question reste irrésolue).
Pnei Moshe non traduit
ר' חייא בר בא שאל. על סיפא דמתני' קאי דקתני ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו ומספקא ליה דאם דייקינן ממשנה יתירה זו דאף עד שלא פסקו עובדי עבודה מותר להוציא מן הסהר ליתן לתוך שדהו כדרך המזבלין וטעמא דאיכא צד קולא בסהר משום דדחיקא ליה המקום שהבהמות עומדין שם תמיד ומתמלא זבל ואיכא למימר דאף קודם לכן התירו לו כשעושה האשפות כדרך המזבלין דאל''כ מאי קמ''ל בהא דמ''ש סהר מחצר או דילמא איפכא אמרינן דאיכא צד חומרא בסהר מפני שדרך לפנות הזבל מתוך הסהר לתוך השדה והו''א דמסהר אסור לפיכך קמ''ל דאף מן הסהר מותר ולעולם אחר שפסקו עובדי עבודה דוקא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source